• אש
– מבערים למיניהם (מבערי פחם, גז או דיזל), ואפילו ערימות גזם וחבילות קש, משמשים כחומר בעירה להגנה מפני קרה.
שיטות אלו מאוד לא יעילות כיוון שהחום המופק באמצעותן עולה ישר כלפי מעלה ואינו מתפזר, וכן בשל עלותן הגבוהה (עקב עלות חומרי הבעירה). בנוסף, לשיטות אלו השפעה מזיקה מאוד על איכות הסביבה ושימוש בהן עשוי להוביל לעימותים עם גופים רגולטוריים שונים.
• מים
– ישנם מקומות בהם משתמשים בממטרות המתיזות מתחת ו/או מעל העצים במטע במטרה להגן כנגד קרות בגידולים.
התגובה הכימית של המים שבה משתנה מצב הצבירה שלהם מנוזל (מים) למוצק (קרח) משחררת אנרגיה בצורת חום. פעולה זו שומרת את טמפרטורת היבול ממש סביב נקודת ההקפאה. הבעיה עם שיטה זו היא שמרגע שמתחילים להשתמש בה, תהליך ההשקיה חייב להימשך ברצף עד לעליית טמפרטורת הסביבה מעל לאפס מעלות והפשרת כל הקרח שנוצר עקב הטיפול. התוצאה היא הצטברות אדירה של מים נוספים בשטח, ועל כן הליך זה הינו יקר, לא יעיל ומזיק לגידול, בנוסף ליכולת ספיקת הלחצים של מטע או שדה גדול שלא תמיד מספיקים לצורך כך.
• רוח
– מוכנות רוח הן הצורה היעילה ביותר שהאדם יצר להגנה מפני קרה. לראייה, אפילו בלילות קרים שבהם הרוח נושבת הנזק ליבול אינו חמור.
הרוח מונעת תופעה של "התקררות קיצונית" על רקמות הצמח (ראה הסבר למעלה).
מכונות הרוח דורשות פחות אנרגיה לכל דונם (הן דלק והן כסף) יחסית לכל שיטה אחרת למלחמה בקרות בגידולים. מאחר וכל מה שהמכונה גורמת הוא לנשיבת אוויר על היבול, אין לפעולת המכונה כל השפעה שלילית על שדות או גידולים אחרים בסביבה.
יותר מ-25,000 מכונות יוצרו ב-40 השנים האחרונות על ידי חברת ORCHARD RITE האמריקאית, כדי לוודא שחקלאים יוכלו לראות פירות מייגעם בכל השנה. חברה זו מיקמה את עצמה כיצרנית מערבלי האוויר המובילה בעולם בהגנה נגד קרות.
מספיק לילה קר אחד כדי להרוס עבודה חקלאית של שנה שלמה. לכן כדאי לכל חקלאי לדאוג להגנה בטוחה על יבוליו בדרך הטובה ביותר המוצעת בשוק – באמצעות הטכנולוגיה של חברת ORCHARD RITE.